עומר שריף: הכוכב שאהב ברידג׳ יותר מהוליווד

פורסם: 5 באוגוסט 2026

את הפנים האלה מכירים כמעט כולם — "לורנס איש ערב", "ד״ר ז׳יוואגו", חיוך וקול עמוק. אבל במועדוני הברידג׳ באירופה הכירו את עומר שריף במשהו אחר לגמרי: כשחקן ברידג׳ מהשורה הראשונה, שהגיע לשולחן עם קלפים ולא עם מצלמות. זה אחד הסיפורים הכי מפתיעים בעולם הברידג׳, ויש בו גם משהו קטן ללמוד.

לא אורח מפורסם — שחקן אמיתי

שריף נולד באלכסנדריה שבמצרים באפריל 1932. במקביל לקריירת קולנוע בינלאומית הוא טיפס אל צמרת עולם הברידג׳, ובשיא דרכו נחשב לאחד מ־50 השחקנים הטובים בעולם — לא "ידוען שמשחק", אלא מתחרה שהיה שווה לכל אחד סביב השולחן. בשנת 1964 ייצג את מצרים באולימפיאדת הברידג׳ העולמית (אז תחת השם "הרפובליקה הערבית המאוחדת"), ובשנת 1968 שיחק שם כקפטן נבחרת מצרים.

מספרים שהיה מזיז לוחות זמנים של הפקות קולנוע כשהם התנגשו בתחרות ברידג׳ חשובה. מיוחס לו המשפט שמסכם את זה יפה: המשחק מול המצלמה הוא המקצוע, הברידג׳ הוא התשוקה.

"סירקוס הברידג׳ של עומר שריף"

בשנת 1967 עשה שריף משהו שאיש לא עשה לפניו: הקים להקה נודדת של ברידג׳. "סירקוס הברידג׳ של עומר שריף" כלל כמה מגדולי השחקנים בהיסטוריה — האיטלקים בניטו גרוצו, ג׳ורג׳ו בלדונה ופייטרו פורקט מ"הקבוצה הכחולה" האגדית, לצד קלוד דלמולי וליאון יאלוז. הם נסעו מעיר לעיר באירופה ושיחקו מול המומחים המקומיים, מול קהל משלם.

ואיך בכלל צופים במשחק קלפים? בעזרת המצאה בשם BRIDGE-O-RAMA: מסכים גדולים שהציגו לקהל את ההכרזות ואת הקלפים תוך כדי המשחק. זה היה הסבא־רבא של השידורים החיים שאנחנו מכירים היום באינטרנט. המטרה של שריף הייתה פשוטה — להוציא את הברידג׳ מהחדר הסגור ולהפוך אותו למופע שאפשר להתרגש ממנו.

הלילה שבו ניצחו ב־5,470 נקודות — והפסידו כסף

בשנת 1970 הגיע הסירקוס למלון פיקדילי בלונדון, לקרב של 80 רוברים מול שני מומחים בריטים, ג׳רמי פלינט וג׳ונתן קנסינו. ההימור: לירה שטרלינג אחת על כל נקודה — סכומים עצומים לזמנם. הסירקוס ניצח בהפרש של 5,470 נקודות, ובכל זאת, אחרי כל הוצאות ההפקה, שריף עצמו יצא מהעניין בהפסד כספי. הוא באמת לא עשה את זה בשביל הכסף.

טור בעיתון, ספרים — ואפילו משחק מחשב

במשך שנים ארוכות התפרסם טור הברידג׳ שלו ב"שיקגו טריביון" והופץ בעיתונים ברחבי העולם, כך שמיליוני קוראים פגשו יד ברידג׳ אחת ליד הקפה של הבוקר. הוא גם חתום על כמה ספרי ברידג׳ אהובים, בהם Omar Sharif's Life in Bridge משנת 1983 ו־Omar Sharif Talks Bridge משנת 2004. בשנת 1992 יצא אפילו משחק מחשב שנשא את שמו, Omar Sharif on Bridge, עם מצב לימוד למתחילים וקולו של שריף שמלווה את השחקנים. במובן מסוים, המשחק שאתם מחזיקים עכשיו בטלפון הוא הנכד של הרעיון ההוא.

ואז הוא פשוט הפסיק

בסביבות שנת 2000 עזב שריף את הברידג׳ לחלוטין. הוא סיפר שהמשחק הפך אצלו למשהו שקשה לשלוט בו, ושהוא לא רצה עוד להיות עבד לשום תשוקה — ולכן ויתר על משחקי הקלפים כולם. הוא נפטר בקהיר ביולי 2015. בעולם הברידג׳ זוכרים אותו לא בזכות הסרטים, אלא בזכות זה שהביא למשחק קהל שלא ידע שהוא רוצה לצפות בו.

אז מאיפה מתחילים?

הסיפור של שריף מזכיר דבר אחד נחמד: הברידג׳ שכוכב קולנוע שיחק בפיקדילי הוא בדיוק אותו משחק שמשחקים בסלון בבית. אותם 13 קלפים, אותן הכרזות, אותן לקיחות. אם אתם רק בתחילת הדרך, שווה קודם להכיר איך משחקים ברידג׳ ואת חוקי הברידג׳, ואז פשוט לשבת לשחק יד ראשונה.

להתחיל לשחק ברידג׳ — חינם ←

J Bridge הוא משחק ברידג׳ חינמי בעברית: משחקים נגד המחשב, יהודית מלמדת צעד־צעד, בלי פרסומות — וגם בלי אינטרנט אחרי הטעינה הראשונה.